כל דיג'יי מכיר את הרגע הזה: שלוש בלילה, האירוע מחר, וחסרה לך בדיוק גרסה אחת של שיר שאתה חייב לסט. תוך כמה דקות פתוחים Beatport, YouTube, איזה אתר מפוקפק עם חמישה כפתורי Download מזויפים, ובסוף אתה מוריד קובץ שנשמע כאילו מישהו הקליט אותו דרך קיר.
הבעיה היום היא לא שאין איפה להוריד מוזיקה לדיג'יי. להפך, יש יותר מדי מקורות, וכל אחד מהם פותר רק חלק מהבעיה. חלק טובים למוזיקה אלקטרונית, חלק למוזיקה ישראלית, חלק נותנים איכות מצוינת אבל יקרים, וחלק חוסכים כסף אבל עולים לך בזמן, בסדר ובאיכות.
מה באמת חוקי בישראל?
חשוב להפריד בין שני דברים: הזכות להשמיע מוזיקה באירוע, והמקור של הקובץ שנמצא אצלך במחשב.
באולמות, גני אירועים, מועדונים וברים, רישיונות ההשמעה מטופלים בדרך כלל על ידי המקום או מפיק האירוע מול גופי הזכויות הרלוונטיים. עדיין שווה לוודא את זה מראש ולא פשוט להניח שהכול מסודר.
אבל גם אם למקום יש רישיון השמעה, זה לא הופך קובץ שהורד ממקור פיראטי לחוקי. מבחינתך כדיג'יי, כדאי שהמוזיקה שלך תגיע ממקור לגיטימי וברור.
מעבר למשפטי, זה גם עניין מקצועי. אותם מקורות מפוקפקים הם בדרך כלל אלה שמגיעים עם איכות גרועה, שמות קבצים שבורים ו-Metadata לא מסודר.
MP3 320 או WAV?
לרוב האירועים, MP3 איכותי ב-320kbps הוא יותר ממספיק. על מערכת של אולם, בתוך קהל ורעש סביבתי, ההבדל מול WAV בדרך כלל לא יהיה הדבר שישפיע על הסט שלך.
WAV או AIFF הופכים להיות חשובים כשאתה מתכוון לעבוד על הטראק: להפריד Stems, לבנות Mashup, לעשות Edit או לעבד אותו בצורה משמעותית. כל דחיסה שהקובץ כבר עבר יכולה להיות בולטת יותר אחרי עיבוד נוסף.
הכלל הפשוט הוא כזה: MP3 320 להשמעה רגילה, WAV או AIFF לחומר שאתה מתכוון לערוך.
אז מאיפה באמת מורידים מוזיקה לדיג'יי?
למוזיקה אלקטרונית, Beatport ו-Traxsource עדיין נחשבים מקורות מרכזיים. אפשר למצוא שם Extended Mixes, גרסאות שמיועדות לדיג'ייז וקבצים באיכות טובה. Bandcamp מצוין במיוחד למוזיקה עצמאית ולדברים שלא תמיד מופיעים בחנויות הגדולות.
אם אתה מוריד הרבה מוזיקה בכל חודש, Record Pool בדרך כלל יהיה הגיוני יותר. במקום לשלם על כל טראק בנפרד, משלמים מנוי ומקבלים גישה לספרייה שלמה, לעיתים עם Clean, Extended, Instrumental וגרסאות DJ מוכנות.
הבעיה של דיג'ייז בישראל היא שהקטלוג הבינלאומי לא תמיד מספיק. ברגע שמתחילים לחפש מוזיקה ישראלית, מזרחית, רמיקסים מקומיים, גרסאות חתונה או מוזיקה לפי קהלים ועדות, הדברים מתפזרים מהר בין כמה מקורות שונים.
ומה עם ממירי YouTube?
מעבר לשאלת הזכויות, הבעיה היא בעיקר באיכות. YouTube כבר מקודד ודוחס את האודיו. ממיר שמבטיח לך "MP3 320kbps" לא יכול להחזיר מידע שכבר אבד בדרך.
קובץ יכול להיות מסומן כ-320 ועדיין להישמע גרוע אם המקור שלו היה חלש. על אוזניות זה אולי יעבור, אבל על מערכת PA רצינית זה יכול להיות הרבה יותר מורגש.
הבעיה הגדולה מתחילה אחרי ההורדה
אצל רוב הדיג'ייז, הבעיה האמיתית היא לא למצוא את השיר אלא למצוא אותו שוב שבוע אחר כך.
Downloads, Google Drive, כונן חיצוני, Desktop, תיקייה בשם NEW MUSIC, ועוד אחת בשם NEW MUSIC 2. ואז מגיע האירוע ו-rekordbox מסמן חצי ספרייה באדום כי הזזת תיקייה לפני חודש.
מקור אחד מסודר עדיף על חמישה מקורות מצוינים שלא מחוברים ביניהם.
וזה בדיוק המקום שבו teamix נכנסת לתמונה. המטרה היא לרכז חיפוש, האזנה, הורדה וניהול מוזיקה לדיג'יי באותה סביבת עבודה, עם דגש על מה שדיג'ייז בישראל באמת צריכים. מי שרוצה לעבוד על הטראק יכול גם להשתמש בהפרדת Stems בלי להתחיל להעלות ולהוריד את אותו קובץ בין כמה שירותים שונים.
בסופו של דבר, מקור מוזיקה טוב לדיג'יי צריך לתת לך שלושה דברים: קטלוג רלוונטי, איכות טובה וסדר. אם בשביל למצוא חמישה שירים אתה צריך לפתוח שישה אתרים, כנראה שהמערכת שלך עדיין לא באמת עובדת בשבילך.
המידע המשפטי במאמר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
